נהוג לקרוא למשאבת הדיאפרגמה אף בשם משאבת הממברנה, ובסך הכללי מדובר אודות משאבה מונעת באוויר, כאשר היא מיועדת בראש ובראשונה להעביר נוזלים. הודות להפרדה האטומה שקיימת בין תא השאיבה במשאבת הדיאפרגמה, לבין רכיבי ההילוכים אשר משומנים היטב, משאבת הדיאפרגמה מסוגלת לעמוד בזמנים סבירים של "ריצות יבשות", כגון – כשהן פועלות במצב של ניפוח עצמי, או לחלופין בתרחיש של הפסקה בקו היניקה, וכל זאת בלי כל השלכה שלילית, לרבות – יותר מדי התחממות והתפיסה של בוכנות ושל מוטות החיבור, אשר קורות במשאבה צנטריפוגלית שלא יכולה לעבוד במצב של יובש.
מה מאפיין משאבות דיאפרגמה?
קיימים כל מיני אלמנטים אשר מתארים נכונה משאבות דיאפרגמה. וכעת נציג את העיקריות שבהן –
- למשאבת הסרעפת נודעת יכולת של יצירת ואקום מיטבית על גבי קו היניקה, אבל הלכה למעשה, הסרעפת בעצם מייצרת סוג של אטימה מצוינת ואקום עקבי בקו היניקה. מכאן נובע, כי משאבת הדיאפרגמה מסוגלת לשאת נוזלים מרמות נמוכות אלו שבהן מצויה קיבולת הראש שלה. נשיאה של בין שלושה לבין כמעט ארבעה מטרים היא דבר שבשגרה בשביל משאבת הדיאפרגמה, הם המעלה המובהקת של היכולת של שאיבת נוזלים מאגנים או מתעלות שמתחתיה, ויתרון אדיר בזמן של העמסת מכלים.
- אפשר להפעיל את משאבת הדיאפרגמה בלי למלא את צינור היניקה, וזאת לעומת המשאבות הצנטריפוגליות, בשל כך שיש ביכולתה לשאוב את האוויר שישנו בצינור היניקה בעת ההפעלה שלה, ואף למגר את האוויר הזה באמצעות קו האספקה, משמע – היכולת הפנומנלית של ניעור עצמי.
- משאבת הדיאפרגמה עמידה בפני קורוזיה ובפני שחיקה – משום שלא קיימים בה היבטים מכניים במגע ישיר עם נוזלים, בעוד, כאמור לעיל, הסרעפת שבה מייצרת אטימה בין רכיבי ההולכה לבין תאי הישיבה, כי אז יש ביכולת של משאבת הסרעפת לבצע שאיבה של נוזלים בלתי מסוננים באופן אופטימלי, ביחד עם שאריות של חלקיקים מוצקים, כדוגמת – התנגדות מכנית, גבישים או חול, וכן אפשרי לעשות שימוש עם מרבית חומרי הגנת הצומח, אשר מבוססים על מים, לרבות כשהינם מעורבבים עם תרחיצים, חומצות, משקעים, ממיסים, חלקיקים שוחקים, וכיוצא בכך.
איך פועלת משאבת דיאפרגמה ומתי צריך אותה?
משאבת דיאפרגמה מהווה סוג מסוים של משאבת עקירה, אשר עושה שימוש בשתי ממברנות גמישות, שמחוברות בפיר מרכזי ויוצרות הפרדה בין הנוזלים לבין האוויר הדחוס. שסתום האוויר נמצא במרכז, והוא דוחף לסירוגין את אחת משתי הממברנות לצדדים. כפועל יוצא, ממברנה אחת תשאב נוזל חדש לבפנים; ואילו הממברנה השניה תוציא את הנוזלים החוצה. היניקה מהווה תוצאה של הוואקום החלקי, בעוד הוא נוצר כשהאוויר שמאחורי הממברנה נדחק הישר אל האטמוספירה. כשהוואקום נעשה, יש דחיפה של הלחץ האטמוספירי של הנוזל לחלל הריק. בשלב הבא יש היפוך של תפקידים, צד אחד ידחוף את הנוזלים מהתא המלא, כאשר החלל הריק יתמלא באמצעות הלחץ האטמוספירי.
באשר לשאלה – מתי צריך את משאבת הדיאפרגמה, נסביר שמשום שהיא כה מגוונת צריך אותה כמעט בכל תעשייה המבקשת להעביר נוזלים. לפעמים צריך אותה לשם הסרת מים בכל מיני תעשיות, או עבור מדידה, מילוי או ניפוק של הדיוק ושל האפקטיביות שלה. המשאבות הדיאפרגמות עשויות לייצר המון לחץ בשביל יישומים של ניקיון ושל ריסוסים, ונהוג לצרוך אותה בשביל גם יישומי מכבש מסננים.
