תביעת כתובה לאחר בגידה: מה עלי לעשות?

על פי ההלכה היהודית, גירושין מתבצעים בהסכמת שני בני הזוג ובכפוף לעילת גירושין מוצדקת.

בגידה נחשבת לעילת גירושין מוצדקת ולפיך, ניתן לדרוש בתביעת כתובה ולקבל את הסכום הנקוב בה כפי שנקבע במועד החתונה.

כיצד מוכיחים את הבגידה ותובעים את הכתובה? הכל כאן:

גישת בית הדין הרבני

הדין העברי שבו נוהגים בבתי הדין הרבניים בישראל, מצביע על בגידת אחד מהצדדים כעילה חזקה מאוד לגירושין, הגורמת לסנקציות כלכליות משמעותיות. ועם זאת, חשוב להדגיש כבר עכשיו שדינה של אישה איננו כדין גבר ואישה שבגדה תסבול מהשלכות כבדות בהרבה. לכן חלק גדול מאוד מניהול התהליך מתייחס למגדר האישי שלכם, משום שהעדפת הערכאה (רבני או ביהמ"ש למשפחה) תעזור לכם להטיב עם זכויותיכם.

תביעת הכתובה

נחזור לבית הדין הרבני, בו הכתובה היא עניין מרכזי. בעל שבגד באשתו מחויב לתת לה גט (עילת מאיס עלי), אך על האישה להוכיח את אותה הבגידה. ולכן רק ברגע שקיימות הוכחות לבגידה המתקיימת, ניתן לפנות לבית הדין הרבני ולדרוש פסק דין לגט. בית הדין רואה בגבר הבוגד כ"רועה זונות" ולכן כחלק מהסנקציות הכלכליות נגדו, הוא נדרש לשאת בתשלום הכתובה.

הערה חשובה: ההלכה קובעת כי הגבר רשאי להינשא לאישה שעמה בגד וכי אישה שבגדה אסורה על בעלה.

מהו הסכום שמתקבל?

הכתובה היא שטר חוב שכולל את התחייבותו של הבעל וניתן לממשו בגירושין. לבתי הדין הרבניים פסיקות רבות שמוכיחות תביעת כתובה לאחר בגידת הבעל. חלק גדול מפסיקות אלו קובעות כי תשלום סכום הכתובה יתקבל בתוספת הפרשי הצמדה מיום החתימה על הכתובה ועד למועד הפירעון שלה. ויחד עם זאת, אישה שבגדה נשללת ממנה הזכאות לתבוע את כתובתה.

האם האישה הנבגדת זכאית גם למזונות?

הבעל מחויב לשאת במזונות לאורך חיי הנישואין. אם בגד, יהיה מחויב בהם עד למתן הגט. כאן היתרון לנשים מתקיים באופן יעיל יותר בבית המשפט לענייני משפחה, שגם בו דין עברי מנחה את קביעת המזונות ולפיכך קובע כי מזונות האישה לא ייפגעו אם בעלה בגד בה. דמי המזונות יתקיימו גם אם האישה בגדה במקביל. בשתי הערכאות, מזונות הילדים נקבעים בנפרד ללא קשר.

זכויות רכושיות של הבעל

כאשר בני הזוג מתגרשים ועולה על הפרק חלוקת הרכוש, ההבדל בין שתי הערכאות הולך וגדל. גבר בוגד לא ינושל מזכויותיו הרכושיות בבית הדין הרבני ולא ייגרע מרכושו המשותף. אם האישה בגדה, היא תאבד את זכויותיה ברכוש המשותף וגם את כתובתה.

לעומת זאת, בבית המשפט למשפחה מתנהלים לפי חוק יחסי ממון, שלפיו לבגידה עצמה אין כל משקל וחלוקת הרכוש תבוצע שווה בשווה, למעט חובות שנוצרו כתוצאה מהבגידה והן יוטלו על הצד הבוגד.

ומה לגבי פיצויים מהבגידה?

אישה שקיבלה את כתובתה מבעלה, לא זכאית לקבל בבית הדין הרבני פיצויים כלשהם ולמעשה, קבלת תשלום הכתובה מהווה עבורה סוף פסוק. לפיכך היא תוכל לפנות לבית הדין האזרחי להגשת תביעה נזיקית ותשלום פיצויים בשל עוגמת נפש שנגרמה לה כתוצאה מהבגידה.

לחצו כאן לפגישת ייעוץ מיידית עם עו"ד מומחה לעניין תביעת כתובה בבית הדין הרבני.